מתחם תע"ש השלום בתל אביב – מילון מושגים להבנת הפרויקט

תכנית תע"ש השלום – פרויקט נדל"ן בתל אביב

כשמדברים על מתחם תע"ש השלום בתל אביב – מילון מושגים להבנת הפרויקט

מתחם תע"ש השלום בתל אביב, המוכר גם כ־תעשייה הצבאית השלום או מפעל תע"ש תל אביב, הוא אחד ממהלכי הפיתוח העירוניים המשמעותיים והמורכבים שנראו במרכז הארץ בשנים האחרונות. כדי להבין לעומק את המשמעות של תוכנית תע"ש השלום, את היקפה ואת אופי השינוי שהיא מייצרת במרחב העירוני שבין תל אביב לגבעתיים, חשוב להכיר שורה של מונחים נדל"ניים ותכנוניים החוזרים שוב ושוב בהקשר של המתחם. לפניכם מילון ממוקד וברור, שנועד לעשות סדר במושגים המרכזיים הקשורים למתחם תע"ש השלום, בלי סטיות לנושאים כלליים ובלי רעשי רקע.

מהו מתחם תע"ש השלום

מתחם תע"ש השלום הוא עתודת קרקע רחבת היקף, המשתרעת על שטח של כ־55 דונם, בחלקה הדרומי של שכונת נחלת יצחק. תחומי התוכנית גובלים בדרך השלום מדרום, רחוב עליית הנוער ממזרח, אזור התעסוקה של שכונת נחלת יצחק מצפון וממערב, ובקרבה לשכונת ביצרון. הכתובות המרכזיות המזוהות עם המתחם הן דרך השלום 17 ודרך השלום פינת רחוב עליית הנוער. מדובר במתחם עירוני הנמצא בנקודת מפגש אסטרטגית בין אזורי מגורים, תעסוקה ותחבורה מרכזיים בגוש דן.

תוכנית תע"ש השלום – מה המשמעות

תוכנית תע"ש השלום היא תוכנית בניין עיר מאושרת, שמסדירה את אופן הפיתוח של המתחם, את ייעודי הקרקע, את היקפי הבנייה ואת חלוקת השטחים. התוכנית כוללת הקמה של כ־1,097 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר, תעסוקה, מוסדות ציבור ושטחים פתוחים. הבינוי מאופיין בשילוב של מבנים בני 7 ו־9 קומות, מגדלים בני 23 קומות ומגדל מרכזי אחד בגובה 52 קומות. התכנון מדגיש עירוב שימושים מלא, היוצר מתחם הפועל לאורך כל שעות היום.

עירוב שימושים – עיקרון מפתח במתחם

עירוב שימושים הוא אחד המונחים המרכזיים בהבנת מתחם תע"ש השלום. הכוונה היא לשילוב מתוכנן של מגורים, מסחר, תעסוקה, חינוך ופנאי באותו מרחב גאוגרפי. במתחם תע"ש תל אביב, קומות הקרקע מיועדות ברובן למסחר ושירותים, מעליהן מגורים, ובסביבת המתחם מגדלי תעסוקה, שטחי משרדים ומוקדי פנאי. מודל זה יוצר שכונה בוטיקית אורבנית, שבה רוב הצרכים היומיומיים נמצאים במרחק הליכה.

חזית מסחרית – מה זה אומר בפועל

חזית מסחרית היא תכנון של קומת הקרקע לאורך הרחובות הראשיים, כך שתכלול חנויות, בתי קפה ושירותים קהילתיים. במתחם תע"ש השלום, החזיתות המסחריות נועדו לייצר רחוב פעיל, חי ותוסס, שמתחבר באופן טבעי לצירי התנועה המרכזיים כמו דרך השלום ולמוקדי מסחר קיימים כדוגמת קניון עזריאלי ומתחם שרונה.

בנייה רוויה – למה הכוונה

בנייה רוויה מתארת בנייה בצפיפות גבוהה יחסית, באמצעות מבנים רבי קומות. במתחם תעשייה צבאית תל אביב מדובר בבנייה רוויה מתוכננת היטב, המשלבת מגדלים עם בניינים נמוכים יותר, שטחים פתוחים במרכז המתחם, ומעברים נוחים להולכי רגל. זהו מודל המאפשר ניצול מיטבי של הקרקע במרכז עירוני צפוף.

מתחמים א' ו־ב' – חלוקת הקרקע

הקרקע במתחם תע"ש השלום חולקה למספר תתי־מתחמים, כאשר מתחמים א' ו־ב' שווקו במסגרת מכרז של רשות מקרקעי ישראל. מתחם א' משתרע על שטח של כ־3.8 דונם וכולל 364 יחידות דיור, ומתחם ב' משתרע על כ־3.6 דונם עם 164 יחידות דיור. שני המתחמים כוללים גם שטחי מסחר בקומת הקרקע ומהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני הכולל.

מכרז רמ"י – למה זה חשוב

מכרז רשות מקרקעי ישראל הוא הליך שבו המדינה משווקת קרקע ליזמים. במתחם תע"ש השלום הושלם מכרז מהותי, שבמסגרתו התחייבו הזוכות לשלם כ־644 מיליון שקל עבור הקרקע ועוד עשרות מיליוני שקלים עבור פיתוח ותשתיות. נתון זה משקף את האטרקטיביות הגבוהה של מתחם השלום ואת האמון בפוטנציאל התכנוני והעירוני שלו.

מוסדות ציבור וחינוך – חלק מהתכנון

בתוך מתחם תע"ש תל אביב מוקצים שטחים ייעודיים למבני ציבור, בהם בתי ספר וגני ילדים. שילוב מוסדות חינוך בתוך המתחם נועד לאפשר חיי קהילה מלאים ולחזק את אופיו כשכונת מגורים עצמאית ולא כאזור מגורים מנותק.

תחבורה וחיבוריות – יתרון אסטרטגי

אחד המונחים המרכזיים בהקשר של תע"ש השלום הוא נגישות תחבורתית. המתחם נמצא במרחק של דקות ספורות מתחנת רכבת השלום, מקו הרכבת הקלה, ובעתיד ייהנה מקרבה לשתי תחנות מטרו. בנוסף, דרך השלום מהווה עורק תחבורה ראשי המחבר את האזור למרכז תל אביב ולגבעתיים. חיבוריות זו היא חלק בלתי נפרד מתפיסת התכנון של המתחם.

שכונה בוטיקית – לא סיסמה אלא תכנון

כאשר מדברים על מתחם תע"ש השלום כעל שכונה בוטיקית, הכוונה היא למתחם מתוכנן בקנה מידה עירוני אך עם דגש על איכות חיים, מרחב ציבורי פתוח, שימושים מגוונים ותחושת קהילה. השילוב בין מגורים, תעסוקה, מסחר, חינוך ותחבורה יוצר מרחב אורבני מאוזן, שאינו תלוי באזור אחד בלבד.

היכרות עם המונחים הללו מאפשרת להבין לעומק את המשמעות של תעש השלום ושל תוכנית תע"ש השלום, לא רק כפרויקט נדל"ני, אלא כמהלך עירוני רחב היקף המשנה את פני האזור כולו.